מיקום הצ'אקרה: גרון.
צבע: תכלת, טורקיז.
מילות מפתח: תקשורת, ביטוי, אחריות, אמת אוניברסלית, אמונה.
עקרונות בסיסיים: הזנה, תהודת היקום.
היבט פנימי: תקשורת וכוח רצון.
אלמנט: חלל.
צ'אקרת הגרון היא מרכז התקשורת, ההשראה וההתבטאות האנושית.
ומייצגת את הדימוי העצמי שלנו. מגשרת בין המחשבות, הרגשות, הדחפים שלנו והתגובות שלנו.
נמצאת כמה סנטימטרים מעל שקע הגרון וקצת מתחת לגרוגרת.
משמעות שמה היא טוהר, הטהרות, ידע, אינטואיציה.
היא מקום המפגש עם אלמנט החלל, עולם היצירה והיא גם הנקודה הגבוהה ביותר של אלמנטים בגוף.
היא הראשונה מבין שלושת הצ'אקרות הגבוהות ומתוך כך מהווה חיבור אל ה"אני" הגבוה, אל הנשמה ואל הרוח, והמעבר בין פיזי לרוחני.
צ'אקרת הגרון אחראית לדמיון העצמי שלנו, ומבטאת את "מה שאנו סבורים שהננו".
לצ'אקרת הגרון ישנם שני רובדי ביטוי.
הנמוך מבטא את הרצון להשיג סיפוק דרך ביטויי הכישורים, הרצונות, הרגשות, הדעות וכו' –
האדם חש צורך להביע את קולו ולהישמע ולהעביר את מסריו אל העולם.
הרובד הגבוה מקשר את יכולת הביטוי אל איכויותיו הרוחניות של האדם.
הוא משמש לשם בחינת העצמי והאחרים מתוך רצון לחקור את העצמי, האחרים והעולם,
כשהחקירה היא הבנת דברים לעומקם ולא לקבלם באופן שטחי ומובן מאליו.
צ'אקרת הגרון מעוררת את חוש האחריות, המתבטא בלקיחת אחריות על עצמנו, על ההתפתחות העצמית ועל החיים האישים.
משמעותה של צ'אקרת הגרון אינו רק הביטוי אלא גם יכולת ההקשבה.
כאשר נלמד לפתוח את אוזנינו החיצוניות ו"הפנימיות" נזכה לקבל יידע מעמיק מאת היקום.
ההקשבה יוצרת שלווה, רוגע ואף בטחון.
כשאנו נאפשר לקול הפנימי להתבטא, מידע חדש על "העצמי" יופיע.
צ'אקרת הגרון היא גם תקשורת שגם היא בנויה על שני רבדים, גבוה ונמוך, התקשורת הפנימית והתקשורת החיצונית.
התקשורת הפנימית היא תקשורת עם הגוף הפיזי שלנו, ההקשבה לגוף, הזנה ראויה ושמירה בפני התשה.
כשאין הקשבה כזו גוף יגיב בדרך מסוימת: כאב, פציעה או מחלה.
התקשורת החיצונית היא תקשורת חיובית עם הסובב אותנו ולקיחת אחריות על מה שקורה לנו בתוכנו ומסביבנו מבלי להשליך זאת על הסובב אותנו.
תקשורת זו מאפשרת מודעות. מהבנת כוחה של המילה, מובילה להבנת כוחה של המחשבה.
התקשורת הגבוהה היא המודעות לכוח המחשבה וההבנה כי המחשבה היא כוח אנרגטי פעיל וברור.
אחת ממילות המפתח של צ'אקרת הגרון היא האמת האוניברסאלית שקיימת בכל אחד מאיתנו.
ציאקרת גרון שהתעוררה הגוף נראה יותר צעיר, זורח, עור לבן.
הגוף מצליח לשמור על צעירותו ואינו נרקב.
יש יותר גמישות ולא מחזיקים בדברים – detachment – אי-היצמדות. ההיצמדויות בחיים מתמוססות,
גם זו של המסע הרוחני שלוקחים.
אופי אצילי, אריסטוקראטי. אדם שירצה להתבודד, לצאת לריטריט, פחות ירצה להתערבב עם העולם.
זה לא סנוביזם אלא רצון להתחבר לאינסוף. לא מייצג תחושה של לא טוב לי בחברה.
יש צמא ללמוד ידע רוחני, לא מהמקום של להראות יותר ידע, אלא מרצון של לגלות את המסתורין של העולם הזה,
ידע גבוה של מי אני באמת.
האדם עובר מהאני הנפרד אל האני הטראנס-פרסונאלי, יותר מחובר ליקום.
האדם רואה בעולם בית, וכל חוויה מספקת תובנה לגבי המציאות.
אלמנט החלל הוא אקאשה-טטווה. צ'אקרת הגרון מחברת אותנו לזיכרונות האצורים בחלל.
אלמנט זה מסומל כספירה או אוסף נקודות. מדיטציה על זה יוצרת התרחבות של התודעה.
ידע טנטרי איזוטרי עתיק מסמל את אלמנט החלל, האלמנט החמישי, בגוף האישה.
לכן יש מדיטציות על גוף האישה שעוזרות בפתיחת הצ'אקרה.
כשהצ'אקרה לא מאוזנת, האדם הולך לאינטלקט ולידע בצורה שלילית, משהו לא טהור – יותר אינטרסנטי.
היכולת לרכז את המחשבה יורדת. מתבטאת באפאתיה, אדישות,חוסר רגישות, רשלנות, חוסר עניין בחיים האלה.
חוסר האיזון מתבטא בקושי בביטוי עצמי, בחוסר הקשבה לגוף ולצרכים הטבעיים שלו.
הרגש והמחשבה אינם מאוזנים, והביטוי לרגשות ולתחושות ולרצונות שעולות בו מבפנים אינו נכון ואמיתי.
יש קושי לומר לאדם ממול את אשר הוא מרגיש ורוצה, מתוך פחד הדחייה.
בשל הקושי לבטא רגשות, האדם עלול להפוך למריר, או לסבול מהתפרצויות רגשיות.
בטחון עצמי נמוך, ובכלל דימוי עצמי נמוך ולביקורתיות עצמית מתמדת.
דימוי עצמי נמוך גם גורם לאדם לדרוש תשומת לב, ולכן הוא ישמיע וירצה מאוד להישמע, וזה יתבטא בפטפטנות יתר.
לכאורה יש ניגוד לפחד להתבטא כפי שצוין קודם, אלא שהכוונה לפטפוט חסר תועלת ומודעות, שאינו ביטוי פנימי עמוק.
כמו כן מודעות עצמית נמוכה, שאינה מאפשרת מודעות רחבה לגבי היקום.
האדם יימנע מלקחת אחריות על עצמו ועל הסובבים אותו, ויחוש דחייה ורצון "לברוח" כאשר מטילים עליו תפקיד מסוים.
רוצה ללמוד עוד על טנטרה? הירשם כאן:
